<h1>פסקי הרי"ד — שבועות</h1>
<h2>דף ז.</h2>
[שבועות י"ב ע"ב] ועל שאר עבירות שבתורה כול'. הינו קלות הינו עשה ולא תעשה, הינו חמורות הינו מיתות בית דין וכריתות, הינו זדונות הינו הודע, הינו שגגות הינו [לא] הודע. פי' הינו קלות, הי נינהו עשה ולא תעשה, אמאי תני להו תרתי. הי ניהו זדונות היניהו הודע, קא ס"ד הודע שידע ועשה דהינו מזיד, דהא ליכא למימ' שנודע לו שגגתו כדמפרשינן ליה בכל דוכתא, דאם כן הוה ליה חייבי חטאות ואשמו' ודאין, ותנן בכריתות [כ"ה ע"א] חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא אחר יום הכיפורים, אמ' רב יהודה הכי קאמ', עבירות הקלות והחמורות בין שעשאן במזיד ובין שעשאן בשוגג, ואותן שעשאן בשוגג בין שנודע לו ספיקו ובין שלא נודע לו ספיקו, ואילו הן קלות, עשה ולא תעשה, ואילו הן החמורות, כריתות ומיתות בית דין. פי' סיפא דמתני' מפרשא לה לרישא, וכולהו פירושא דקלות וחמורות היא. בין שעשאן בשוגג, האי שוגג דהכא ליכא לפרושה אלא בדבר ששג[ג]תו חטאת אלא אשם תלוי, כגון [אכל] אחת משתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואינו יודע איזו אכל, בין שנודע לו ספיקו, שנודע לו שבא לידו ספק חלב, בין שלא נודע לו לפני יום הכיפורים שאכל ספק חלב, אין צריך להביא לאחר יום הכיפורים אשם תלוי, והכי נמי תנן בכריתות [שם], חייבי אשמות תלויין שעבר עליהן יום הכיפורים פטורין, ויליף לה התם מקראי. [י"ג ע"א] תניא [יומא פ"ה ע"ב] ר' אומ' על כל עבירות שבתורה בין שעשה תשובה ובין שלא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול, ומגלה פנים בתורה, ומיפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום הכיפורים מכפר. מאי טעמ' דר', דריש הכי, [במדבר ט"ו] כי דבר יי' בזה, זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה, ואת מצותו הפר, זה המפר ברית בבשר, הכרת תכרת, הכרת קודם יום הכיפורים, תכרת לאחר יום הכיפורים. יכול אפילו עשה תשובה, ת"ל עונה בה, לא אמרתי אלא בזמן שעוונה בה. ורבנן, הכרת בעולם הזה, תכרת לעולם הבא, עונה בה, שאם עשה תשובה ומת מיתה ממרקת. ותניא יכול יהא יום הכיפורים מכפר על שבין ועל שאינן שבין, ת"ל אך, חלק. ומוקמינן לה בכרת דיומיה.
<h2>דף ט.</h2>
[שבועות ל"א ע"ב] וחייבין על זדון שבועה, מנהני מילי, דת"ר בכולם נאמר ונעלם, וכאן לא נאמר ונעלם, לחייב על המזיד כשוגג. ועל שגגתה עם זדון העדות, שגגת שבועה עם זדון העדות דחייב היכי דמי, אמ' רב יהודה אמ' רב באומר יודע אני ששבועה זו אסורה, אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן ואם לאו.
<h2>דף יט.</h2>
[שבועות י"ח ע"ב] מתני' ר' אליעז' אומ' השרץ כול'. מאי ביניהו, אמ' חזקיה שרץ ונבלה איכא ביניהו, דר' אליעזר סבר בענן עד דידע אי בשרץ נגע אי בנבלה נגע, ור' עקיבה סבר לא בענן. פי' בידיעה שכתחלה לא ידע בבירור אנה ניטמא או בשרץ או בנבלה, דלר' אליעזר לא חשיבא ליה ידיעה עד דידע בבירור באיזו טומ' ניטמא, ולר' עקיבא חשיבא ידיעה. ותרויהו סברי דדוקא על העלם טומ' הוא חייב, ולא על העלם (טומ') מקדש וקדשיו, ור' ישמעאל מרבה מונעלם ממנו שני פעמים, לחייב גם על העלם מקדש וקדשיו וזכור לטומ', וסתם מתני' דריש פירקין ר' ישמעאל היא.
<h2>דף כה.</h2>
[שבועות י"ב ע"ב] ועל שאר עבירות שבתורה כול'. הינו קלות הינו עשה ולא תעשה, הינו חמורות הינו מיתות בית דין וכריתות, הינו זדונות הינו הודע, הינו שגגות הינו [לא] הודע. פי' הינו קלות, הי נינהו עשה ולא תעשה, אמאי תני להו תרתי. הי ניהו זדונות היניהו הודע, קא ס"ד הודע שידע ועשה דהינו מזיד, דהא ליכא למימ' שנודע לו שגגתו כדמפרשינן ליה בכל דוכתא, דאם כן הוה ליה חייבי חטאות ואשמו' ודאין, ותנן בכריתות [כ"ה ע"א] חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא אחר יום הכיפורים, אמ' רב יהודה הכי קאמ', עבירות הקלות והחמורות בין שעשאן במזיד ובין שעשאן בשוגג, ואותן שעשאן בשוגג בין שנודע לו ספיקו ובין שלא נודע לו ספיקו, ואילו הן קלות, עשה ולא תעשה, ואילו הן החמורות, כריתות ומיתות בית דין. פי' סיפא דמתני' מפרשא לה לרישא, וכולהו פירושא דקלות וחמורות היא. בין שעשאן בשוגג, האי שוגג דהכא ליכא לפרושה אלא בדבר ששג[ג]תו חטאת אלא אשם תלוי, כגון [אכל] אחת משתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואינו יודע איזו אכל, בין שנודע לו ספיקו, שנודע לו שבא לידו ספק חלב, בין שלא נודע לו לפני יום הכיפורים שאכל ספק חלב, אין צריך להביא לאחר יום הכיפורים אשם תלוי, והכי נמי תנן בכריתות [שם], חייבי אשמות תלויין שעבר עליהן יום הכיפורים פטורין, ויליף לה התם מקראי. [י"ג ע"א] תניא [יומא פ"ה ע"ב] ר' אומ' על כל עבירות שבתורה בין שעשה תשובה ובין שלא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול, ומגלה פנים בתורה, ומיפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום הכיפורים מכפר. מאי טעמ' דר', דריש הכי, [במדבר ט"ו] כי דבר יי' בזה, זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה, ואת מצותו הפר, זה המפר ברית בבשר, הכרת תכרת, הכרת קודם יום הכיפורים, תכרת לאחר יום הכיפורים. יכול אפילו עשה תשובה, ת"ל עונה בה, לא אמרתי אלא בזמן שעוונה בה. ורבנן, הכרת בעולם הזה, תכרת לעולם הבא, עונה בה, שאם עשה תשובה ומת מיתה ממרקת. ותניא יכול יהא יום הכיפורים מכפר על שבין ועל שאינן שבין, ת"ל אך, חלק. ומוקמינן לה בכרת דיומיה.
<h2>דף כה:</h2>
[שבועות ז' ע"ב] יש בה ידיעה כתחילה כול'. ת"ר וכפר על הקדש מטומאות בני יש' [ויקרא ט"ז], מטומאתו של קודש, יכול על כל טומ' קודש יהא שעיר זה מכפר, פי' ואע"פ שיש בה ידיעה כתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתים, ת"ל ומפשעיהם לכל חטאותם, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים שאינן בני קרבן, פי' שאין פשע אלא מזיד, יצא שיש בה ידיעה תחילה וסוף שהיא בת קרבן.
